צברית בקוריאה - מאלמונית לסלבריטאית

27 במרץ, 2012

כפי שאתם וודאי יודעים, הגעתי לקוריאה הדרומית בשנת 2008 על מנת ללמוד לתואר שני בינלאומי במנהל עסקים, וזכיתי במלגת לימודים מטעם ממשלת קוריאה. את השנה הראשונה הקדשתי ללימודי השפה והסתגלות לחיים במדינה זרה. בשנה השנייה חיפשתי עבודה במשרה חלקית שתעזור לי להתמודד עם עלות המחייה הגבוהה בסאול. במהלך השנה הראשונה חל איסור מוחלט על המלגאים לעבוד, כך שלא היתה לי ברירה והייתי חייבת להמתין שנה.

לאחר "שנת החופש", חיפשתי עבודה בכל מקום אפשרי. אפילו תליתי שלטים במחלקה ללימודי תיאולוגיה באוניברסיטה, בזו הלשון (באנגלית וקוריאנית): "נכון שתמיד חפצה נפשיכם ללמוד את שפת הקודש מישראלית ולא היתה לכם את האפשרות??? הישראלית הכי צברית הגיעה לקוריאה ויכולה לתת לכם שיעורים פרטיים... הנחה לקבוצות!". עם קצת אסרטיביות וקורט של חוצפה ישראלית, לימדתי עברית בקבוצות ושיעורים פרטיים. אך עדיין לא באה הנחלה...

לבסוף, חבר קוריאני, ששימש ככתב בישראל, סידר לי ראיון עבודה באחד הערוצים המתחרים, KBS. בערוץ שודרה תוכנית מאוד מצליחה ובדיוק הם חיפשו נשים זרות דוברות קוריאנית על מנת לחדש את הפאנל הנוכחי. בראיון שלי נכחו עוד כ-10 בנות, אך עד מהרה התברר שרק אני התקבלתי. התוכנית -미녀들의 수다 (באנגלית - SWEET GIRLS TALK), מבוססת על רעיון ה-TALK SHOW. נשים זרות ממדינות שונות יושבות באולפן לצידם של סלבריטאים קוריאנים, ויחד הם מקשקשים על נושאים שונים ומשווים אותם למדינות המוצא של הבנות.

בתוכנית על חג המולד, כשכולם בירכו "חג מולד שמח", אני בירכתי "חג חנוכה שמח", הסברתי על המנהגים ואפילו שרתי שירי חנוכה (גילוי נאות - לא נראה לי שהייתי יכולה לעבור את האודישנים ל"כוכב נולד" או The Voice). דיברנו על ביטחון, איכות הסביבה, בנים/בנות, צבא, אומנויות לחימה ומה לא??

הפופולריות תפסה תאוצה והוזמנתי לאודישנים בתוכניות אחרות וערוצים נוספים. נסעתי לניו-זילנד לצילומי תוכנית בשם: 그곳에서 살아보기, שם טיילתי יחד עם סלבריטאית קוריאנית והשוונו את החוויות לקוריאה וישראל. בתוכנית נוספת, "Love Everyone" שיחקתי בתוכנית שידוכים קוריאנית... היה בהחלט משעשע. השתתפתי גם בתוכנית טיולים אחרת, 한국의 아름다움을 찾아 떠난 여행, המבוססת על ספר שכתב Bae Yong-joon 배용준. הספר מתאר את המקומות המיוחדים והאקזוטיים שקוריאה הדרומית יכולה להציע, הרבה מעבר למקומות התיירותיים הפופולריים. אני לא אשכח את הפעם ההיא, שנסעתי לצלם באחד מהלוקיישנים של אחת הדרמות וראיתי אוטובוסים מלאים עד אפס מקום ביפניות. הן לא הפסיקו לבכות, לצרוח ולצלם ללא הרף. מוזר.

תוך כדי לימודים, עשיתי פירסומות והשתתפתי בפרויקטים ברדיו ובמקומות נוספים, התיידדתי עם הסלבריטאים הקוריאנים ופיתחנו קשרי ידידות עמוקה. חווית ה- HALLYU שלי בהחלט יוצאת דופן ובלתי נשכחת!