צברית בקוריאה - הקימצ'י ואני

27 בדצמבר, 2011

בשבוע שעבר נערך ערב קימצ'י*, אמנם נבצר ממני מלהגיע אבל שמעתי שהייתה חוויה יוצאת דופן. בכל אופן, לא כל יום שומעים (ואוכלים) הרצאה מישראלית על נושא הקימצ'י. אני טעמתי קימצ'י לראשונה ב-2005 במסעדה הקוריאנית הראשונה בירושלים. למען האמת, לא "נפלתי מהרגליים" ואפילו לא כל כך התחברתי לטעם, בלשון המעטה. לאחר שנה, טסתי לקוריאה במסגרת תוכנית לחילופי סטודנטים (בין האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת יונסיי שבסאול) וחקרתי את נושא הקימצ'י לעומק. גיליתי שישנם למעלה מ-200 סוגים של קימצ'י ואפשר גם לראות תצוגה שלהם במוזיאון הקימצ'י בסיאול, שם מתועדות גרסאות היסטוריות ועכשוויות של קימצ'י. רוב הגרסאות מתובלות במי-מלח, עשבי תיבול ותבלינים. תיבולים נפוצים רבים כוללים בין השאר גם זנגביל, בצל, רוטב דגים מותסס ומאכלי ים. כשחזרתי לקוריאה בפעם השניה, בשנת 2008, במסגרת לימודי, האוניברסיטה לקחה את כל המלגאים לטיול בעיר ולבית הספר לקימצ'י. חברים, הוסמכתי רשמית להכנת הקימצ'י!!! רק חבל שאני לא כל כך אהבתי לאכול את זה.

כעבור חצי שנה בערך, הוזמנתי ע"י חברי הטוב לארוחת חג,
Lunar New Year's Day 설날 - אחד החגים החשובים ביותר לקוריאנים. בארוחת החג (שאגב, נערכה בשעות הבוקר ולא בערב כפי שמקובל אצלינו), בין שאר הטובים היו גם סוגים שונים של קימצ'י. אמא של חברי שאלה אותו בקוריאנית למה אני לא נוגעת וכי היא עמלה במיוחד להכין לי קימצ'י צימחוני. הוא ענה לה שזה כנראה מאוד חריף לכן אני לא אוכלת. חיש קל, האמא קמה ממקומה, לקחה קערית עם מים, טבלה את הקימצ'י והאכילה אותי, ממש כמו תינוקת. אתם בוודאי יכולים לתאר איך הפרצוף שלי נראה... אכלתי, יותר נכון בלעתי את הקימצ'י במהירות והחמאתי כמה הוא טעים. אתם חושבים נכון, סיימתי את כל הקימצ'י.

שלוש שנים לאחר מכן, אני מסוגלת לאכול את הקימצ'י לסוגיו. יש כאלה שאומרים שהכל עניין של הרגל.

* קימצ'י הוא מאכל קוריאני מותסס עשוי ירקות כבושים בתיבולים שונים.