מאת: אלכס פרידמן
קרולינה מופתעת, ''מה זאת אומרת אין לך בית?''. פבלו עוצם את עיניו, לא מצליח להגיד את האמת, ''מכרתי אותו... כרגע אני גר אצל חבר''. קרולינה מודאגת, ''מכרת? יש לך בעיות?''. פבלו משקר, ''לא. הוא היה גדול מדי''. קרולינה חשה הקלה, ''הבהלת אותי... חשבתי שאתה הולך לספר משהו איום ונורא''. פבלו מחייך באי נוחות, ''פשוט כל-כך רצית לראות את הבית... ואת, מה רצית לספר?''. קרולינה הופכת עצובה. פבלו מודאג, ''מה?''. קרולינה מתיישבת על הספסל, ''סיפרתי לך שאני מתחילה ללמוד רפואה, הבעיה שזה בגרמניה... אני צריכה לנסוע''. פבלו מתיישב לצדה, ''מתי?''. קרולינה מרכינה מבט, ''ביום שני הקרוב''. פבלו שוקע במחשבות. קרולינה מזילה דמעה, ''אני לא רוצה לאבד אותך''. פבלו מרגיע אותה, ''את לא תאבדי. את חייבת לנסוע, זה החלום שלך. אני אחכה לך כמה שצריך...''. קרולינה מחייכת, ''באמת?''. פבלו מהנהן בהסכמה, ''מבטיח''. מתנשקים.
רפאל וסנדרה סועדים במסעדה יוקרתית. רפאל מוזג יין לגביעים. סנדרה נרגשת, ''כמה זמן כבר לא ישבנו ככה, לבדנו במסעדה, באווירה רומנטית''. רפאל מרים גביע, ''עוד מעט קרולינה תיסע ומצדי כל ערב באחוזה יהיה כזה''. סנדרה זורקת הערה, ''וחואן יחזיק את הנר''. רפאל צוחק, ''לחייך, אהובתי''. סנדרה מרימה את הגביע שלה, ''לחיי האהבה''. חרה ורובר עוקבים אחרי השניים מבעד לחלונות.
פבלו חוזר למרתף, מדוכא. פרנקו בדיוק סופר כסף, ''מה אתה עושה פה? נראה לך שכחתי את מה שעשית?''. פבלו מתיישב לצדו, ''אין לי לאן ללכת''. פרנקו מגחך, ''היית צריך לחשוב על זה קודם''. פבלו מסתכל על הכסף, ''אז תן לי את החלק שלי מהשוד''. פרנקו מכניס את הכסף לכיס, ''איזה חלק? הוצאת משהו? אפילו את התכשיטים של קרולינה לא הוצאת, נראה לך שלא שמתי לב?''. פבלו צוחק, ''הוצאתי אותך. אם לא הייתי חוזר ומנטרל את חואן, איפה נראה לך שהיית עכשיו?''. פרנקו נשען לאחור, ''בסדר. אנחנו שווים''. פבלו מניד ראשו בשלילה, ''אני לעולם לא הייתי פוגע באישה''. פרנקו מדליק סיגריה, ''יש הרבה דרכים לפגוע באישה. טוב, בוא נשכח מהעבר, מהשוד, מקרולינה, נפתח דף חדש...''. פבלו מהנהן בעצבות, ''נפתח דף חדש''.
רפאל, סנדרה, קרולינה וחואן אוכלים ארוחת בוקר. רפאל טובל טוסט בקפה, ''קרו, חשבתי לארגן לך מסיבת פרידה, מה דעתך?''. קרולינה מופתעת, ''כן, זה יכול להיות נחמד. אבל משהו קטן, אולי ארוחת ערב, אנחנו, לולה, ועוד מישהו''. רפאל מסוקרן, ''מי?''. קרולינה וסנדרה מחליפות מבטים. רפאל מחכה לתשובה. קרולינה מחייכת, ''זאת הפתעה''. חואן מעלה בדעתו במי מדובר. רפאל מביט בשעון, ''טוב, נשאיר את הניחושים לאחר-כך. אני מאחר לפגישה חשובה במפעל. חואן, אני מצפה לראות אותך היום במפעל''. חואן מהנהן בחיוך מאולץ.
רפאל עושה את דרכו לכיוון הרכב ומבחין בחרה ורובר אשר ניצבים על המשמר בקרבת האחוזה. חרה ורובר מעמידים פני עוברי אורח מתווכחים. רפאל מוציא את הסלולארי ומטלפן לברונו, ''שני טיפוסים עוקבים אחריי מאתמול. כן, אני בטוח. אני בדרכי למפעל... בסדר...''. חרה נלחץ, ''למי הוא מטלפן?''. רובר מטלפן לפרנקו, ''נראה לי שהטיפוס עלה עלינו. מה עושים?... אתה בטוח?''.
לולה נוסעת במונית, מודאגת, כותבת אסמס: ''אני מנסה להשיג אותך מאתמול. כבר שלחתי מיליון אסמסים. אני מאוד מאוד מאוד מודאגת. דבר אתי... אוהבת, לולה''. כעבור כמה שניות מתקבל אסמס בחזרה: ''אני בסדר. אסביר אחר-כך. אוהב, המלאך שלך''.
רפאל מחנה את רכבו בחניון התת-קרקעי של המפעל. חרה ורובר עוצרים את רכבם הישן לא רחוק, מכסים את פניהם, ויוצאים לפעולה. רפאל יוצא מהרכב. חרה ורובר שולפים את אקדחיהם ומאגפים אותו משני הכיוונים, ''אתה בא איתנו!''. הג'יפ של ברונו בדיוק דוהר למקום. רפאל תופס מחסה. ברונו מוציא את האקדח דרך החלון, יורה 4 פעמים, ומחסל את חרה ורובר...