מאת: אלכס פרידמן
פבלו פונה להימלט, אך חואן מקדים אותו וחוסם את הדלת. פבלו רואה שבתוך השידה יש אקדח. חואן מתקרב אליו, ''מי אתה? מי שלח אותך?''. פבלו נלחץ, שולף את האקדח ומכוון לעבר חואן, ''אל תתקרב! אני אירה!''. חואן צוחק, ''תירה בי באקדח צעצוע?''. פבלו חסר אונים, משליך את האקדח ופוסע לאחור. חואן מתקרב עוד קצת, ''תוריד את המסכה!''. פבלו מתמהמה. חואן מכוון את האקדח לעבר פניו, ''נו!''. פבלו מוריד את המסכה. חואן מביט עמוק בעיניו, נזכר בפאולה. פבלו מנצל את חוסר הריכוז הרגעי של חואן, הודף את האקדח ונמלט. חואן יוצא בעקבותיו.
חואן סורק את מסדרונות האחוזה. פרנקו בדיוק עושה את דרכו החוצה, ''שוב אתה?''. חואן מכוון לעברו את האקדח, ''ידיים למעלה!''. רפאל בדיוק יוצא מחדר השינה, ''מה כל הרעש הזה?''. פרנקו לוקח את רפאל כבן ערובה ומצמיד לגרונו סכין, ''צעד אחד ואני הורג אותו!''. חואן מחייך, ''אתה רק תעשה לי טובה''. סנדרה וקרולינה יוצאות מחדריהן, מבועתות מהמתרחש. רפאל מבוהל, ''חואן, תוריד את האקדח! זה לא הזמן לשחק את הגיבור!''. לא רחוק משם עומד פבלו, מכסה את פניו במסכה. חואן מסרב להוריד את האקדח, ''פעם אחרונה, ידיים למעלה!''. פבלו מנפץ אגרטל על ראשו של חואן, וזה נופל ומאבד את ההכרה. פרנקו מטיח את רפאל בקיר. קרולינה מזנקת לבדוק אם אביה בסדר, ''מנוולים!''. פרנקו דוחף אותה והיא נופלת ונחבלת בראשה. פבלו מסתכל על פרנקו במבט זועם. פרנקו מסמן שצריך ללכת ונמלט בריצה. פבלו מתמהמה, רוצה לוודא שקרולינה בסדר, אך כאשר רואה שהיא מתאוששת נמלט גם הוא.
חברי הכנופיה חוזרים למרתף עם כל השלל. פרנקו צורח על פבלו, ''אתה והשטויות שלך! אם היה לנו נשק, הכול היה קל יותר! כמעט נתפסנו! גרוע מזה, המטורף הזה כמעט חורר אותי! מי זה בכלל?! אמרת שאין מאבטחים!''. פבלו זועם, ''אני לא יודע מי זה! ומצדי שהיה הורג אותך! מגיע לך! איך יכולת לפגוע בקרולינה?!''. פרנקו יוצא מהכלים, ''פבלו, רד ממני! הנקבה שלך זה הדבר האחרון שמעניין אותי כרגע!''. פבלו דוחף אותו, ''אני לא אסלח לך על זה!''. פרנקו יוצא משליטה ומכה את פבלו, ''זאת הפעם האחרונה שאתה מרים עלי יד, ברור?!''. פבלו מתגונן ומכה אותו בחזרה. השניים מתקוטטים. חרה ורובר מתערבים ומפרידים בין השניים. פרנקו ממשיך לצרוח, ''עוף מפה! אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים! חלשלוש!''. פבלו לוקח את השרשרת של קרולינה ויוצא בכעס.
סנדרה מטפלת בפצע של חואן. חואן חש לא בנוח, ''את לא חייבת לעשות את זה''. סנדרה מנסה להיראות קשוחה, ''ושתדמם לי פה למוות? לא, תודה''. חואן מחייך, ''יש בך הרבה נדיבות''. סנדרה מביטה בעיניו, רואים שהיא לא אדישה כלפיו. קרולינה מתיישבת לידם, מופתעת, ''כל התכשיטים במקום, לא לקחו כלום מלבד שרשרת אחת, שרשרת מגן דוד שקיבלתי מסבא''. סנדרה מופתעת, ''את בטוחה? אצלי לקחו הכול!''. רפאל בדיוק מגיע, ''התקשרתי למשטרה. במקרה ברונו בתורנות והוא התעקש לבוא...''. חואן ממהר לעלות לחדרו.
פבלו יושב על ספסל בפארק, אוחז בשרשרת, בראשו רצות תמונות מהשוד, מההיתקלות עם חואן, מהריב עם פרנקו, ומהדייט הראשון עם קרולינה. הוא מוציא את הסלולארי מהכיס ומתלבט...
שוטרים סורקים את אחוזת סולר. ברונו רושם עדויות בפנקס, מופתע, ''מאיפה לחואן יש אקדח?''. חואן בדיוק יורד במדרגות. ברונו פונה אליו, ''החזקת נשק שלא כחוק הינה עבירה פלילית''. חואן מחייך, שולף אקדח, ''אין לי נשק. זה אקדח צעצוע''. כולם מופתעים. ברונו בוחן את האקדח. חואן מרוצה, ''עדיף שתתמקד בפושעים האמיתיים, חייבים למהר לפני שכל הרכוש יימכר''. ברונו חש מושפל, ''אני יודע את העבודה, תודה!''. רפאל מתעניין, ''אז אתה סבור שהיו יותר משניים?''. ברונו מהנהן, ''בדרך כלל כנופיות מהסוג הזה מונות 4-5 חברים, הם נוהגים לתצפת על הבית, להכיר את הרגלי האנשים שחיים בו. מה שכן, ברוב המקרים הם מגיעים חמושים ופורצים למבנה, הפעם נראה שהיה להם מפתח''. סנדרה מסתכלת על חואן בחשדנות. הסלולארי של קרולינה מצלצל. חואן מבחין בתמונה של פבלו על מסך הסלולארי, ''קרולינה, מי זה הבחור הזה?''...