מאת: אלכס פרידמן
חואן מוציא מהתיבה תמונות ישנות של פאולה, רובן קרועות לגזרים. על אחת התמונות השלמות רואים את פאולה מוכה בפניה ומדממת. חואן מתקשה לעמוד על רגליו ומתמוטט על הרצפה...
חואן מקיש על הדלת של מרגריטה בעיקשות. מרגריטה פותחת את הדלת ומביטה בו במבט של שנאה, ''אתה יצור נתעב! תסתלק!''. חואן נסער, ''מרגריטה, הייתי אצל לאורה...''. מרגריטה צוחקת במרירות, ''כן, אני יודעת, קראתי בעיתון... רוצח! עוד היום אלך למשטרה, ו...''. חואן מתפרץ לתוך הבית ונועל את הדלת, ''אם הבת שלך חשובה לך, את תקשיבי לי!''. מרגריטה המומה. חואן ממשיך, ''אני לא קשור להיעלמות של פאולה, אני לא קשור לרצח של לאורה, מי שעומד מאחורי הכול הוא רפאל סולר!''. מרגריטה מתפלאת, ''באת להפליל את חברך? במה אתה משחק?''. חואן מגחך, ''הוא זה שהפליל אותי! זה מעולם לא נראה לך חשוד ששוטר מצטיין יפרוש בשיא ויתעשר במפתיע? הוא התנגד שאבוא לבקר אותך! הוא היחיד שידע שאני הולך לבקר את לאורה!''. מרגריטה לא מאמינה, ''אילו שטויות...''. חואן מוציא מכיס הז'קט את התמונה של פאולה שמצא במרתף, ''גם זה נראה לך שטות? אם תשימי לב לתאריך, התמונה צולמה שנה אחרי ההיעלמות. באותו זמן כבר הייתי בכלא''. מרגריטה לוקה בהלם. חואן מושיט את התמונה, ''מצאתי אותה הלילה, במרתף אחוזתו...''. מרגריטה מתחילה להאמין אך מתקשה לעכל, עיניה דומעות, ''הוא תמיד היה טוב אליי, עזר כלכלית, עזר בחיפושים...''. חואן מגחך, ''הוא קנה את שתיקתך! ולמעשה לא עשה דבר!''. מרגריטה לא חשה בטוב, חואן עוזר לה לשבת, ''מרגריטה, תביני שאין לי סיבה לשקר לך. אני מאמין שפאולה חיה ואנחנו חייבים להתאחד כדי למצוא אותה ולחשוף את פרצופם האמיתי של רפאל וברונו, שותפו לפשעים''. מרגריטה מתבוננת בתמונה ומדברת לעצמה בקול רועד, ''בתי היפה... מה עשו לך... פראי אדם... איך הם העזו? להכות אישה ועוד בהיריון...''. חואן לוקה בהלם, ''בהיריון?''. מרגריטה מהנהנת, ''היא ציפתה לילד ממך''. חואן שם את ידיו על פניו ומתחיל לבכות. מרגריטה שמה את ידה על כתפו, ''גם אם אני לא שלמה עם זה עד הסוף, אין לי אופציות אחרות. אתה יכול לסמוך עליי''.
פרנקו מתדרך את פבלו ואת שני חברי הכנופיה הנוספים, ''אנחנו נכנסים בשעה 04:00 דרך הדלת הראשית, פבלו מנטרל את האזעקה, חרה ורובר אתם עובדים בקומה הראשונה, אני ופבלו עולים למעלה. על השולחן מונחת רשימת חפצי אמנות שצריך לקחת מלבד הדברים הרגילים כגון כסף, תכשיטים, טלפונים סלולריים וכדומה. בשעה 04:30 כולם בחוץ. במידה ומשהו מסתבך, יש לכם רשות לירות''. פבלו מתלהם, ''מה?! לא בא בחשבון! הנשק נשאר כאן, או שאני נשאר כאן!''.
חואן שקוע בהרהורים ומתהלך בחדרו. דפיקה בדלת. חואן לא שם לב, ממשיך להתהלך מצד לצד. רפאל נכנס פנימה במצב רוח מרומם, ''מה קורה? איך עבר היום? מקווה שהיום לא הסתבכת בצרות''. חואן מתאמץ לשדר שהכול בסדר, ''אל תדאג, הייתי כל היום בבית''. רפאל שמח לשמוע, ''תקשיב, סידרתי לך עבודה במפעל, בינתיים משהו קטן במחסן ובהמשך תעלה לדרג ניהולי. אם מקובל עליך, אתה יכול להתחיל כבר מחר''. חואן מעמיד פני נרגש, ''תודה רבה. נמאס לי לשבת בבית וזה גם יעזור לי להסיח את דעתי, בעיקר עכשיו שהחלטתי לוותר על החקירה''. רפאל מופתע, ''באמת? למה?''. חואן משקר, ''אני לא יכול להמשיך להסתבך ולסבך גם אותך, הגעתי למסקנה שאני צריך לשכוח מהעבר ולשקם את חיי''. רפאל מאושר מהבשורה, ''החלטה נבונה. טוב... אני אזוז''. חואן מחייך, ''לילה טוב, חבר יקר''.
דלת האחוזה נפתחת. בזה אחר זה נכנסים חברי הכנופיה כשהם רעולי פנים. פבלו מנטרל את האזעקה. חרה ורובר מתחילים לבצע את מלאכתם בקומה הראשונה. פרנקו ופבלו עולים למעלה.
פבלו מתקרב אל מיטתה של קרולינה, כורע על ברכיו, ומעביר את ידו מעל פניה ברוך. קרולינה מתהפכת לצד שני. פבלו נעמד על רגליו וממשיך במלאכתו. הוא פותח את קופסת התכשיטים, אוסף את כל התכשיטים, אך לפתע מתחרט ולוקח רק שרשרת אחת.
חואן שוכב במיטתו, לא מצליח להירדם, קולה של מרגריטה מהדהד בראשו, ''בהיריון...''. דלת החדר מתחילה להיפתח באיטיות. חואן קם מהמיטה, לוקח את האקדח ומסתתר בחדר האמבטיה. פבלו נכנס לחדר, ניגש אל השידה ומחטט בתוכה. חואן יוצא מחדר האמבטיה, דורך את האקדח ומכוון לעבר פבלו, ''לא לזוז!''.