מאת: אלכס פרידמן
רפאל מנתק את השיחה, מנסה לשדר רוגע, ''דיברתי עם סנדרה... סיפרתי לה שהלכת לדבר עם מרגריטה ואתה יודע מה דעתי על זה, זה מסוכן... אתה נשאב לבור ללא מוצא''. חואן מביט במבט חשדני, ''לא ידעתי שאתה משתף את סנדרה בדברים האלה''. רפאל מוזג לעצמו וויסקי, ''היא אשתי, אנחנו מאוד קרובים, זה לגיטימי''. חואן משלב ידיים, ''לגיטימי... למה לא סיפרת לי שברונו, המפקד שלנו, היה האחראי על חקירת היעלמותה של פאולה?''. רפאל נלחץ, ''כי... הוא לא. באופן רשמי מננדס היה האחראי. מתוך הערכה אליך, ברונו התנדב לעזור במטרה לקדם את החקירה''. חואן מגחך, ''הערכה? זה לא בדיוק מה שהוא שידר במהלך ביקורו היחיד בכלא''. רפאל לוגם מהוויסקי, ''אני לא יודע מה להגיד לך...זה מה שהוא אמר''. חואן לא קונה את הסיפור, ''הוא גר באותו מקום?''. רפאל מוסיף ללגום וויסקי, ''אני מניח שכן...''. חואן הולך.
פבלו חוזר מסבב שופינג למרתף. פרנקו ממהר לבדוק את השקיות, מוציא משקפי הארי פוטר גדולים, ''מה זה?''. פבלו מסביר, ''צריך להרשים אותה, לא?''. פרנקו מודד את המשקפיים, ''למה, אתה חושב שהיא בקטע של חננות? נראה לי שאני אשאיר את זה לעצמי... מתאים לי?''.
חואן מחכה בסמטה חשוכה. ברונו, גבר בשנות השישים לחייו, בעל שיער שיבה, לבוש במעיל גשם ארוך, מתקרב בצעדים מהירים. חואן נקרה בדרכו, ''מה שלומך, בוס?''. ברונו קופא במקום, ''חואן?''. חואן מחייך, ''חשבת שלא אצא מהכלא לעולם?''. ברונו מכניס ידיו לכיסים, ''אני לא יודע מה גורם לך לחשוב כך''. חואן תוהה, ''השיחה האחרונה שלנו, למשל. ואם אנחנו כבר מזכירים את אותה שיחה, לא אמרת שאני ופאולה לא מעניינים אותך? איך זה שלקחת על עצמך את תיק היעלמותה?''. ברונו מנסה להסביר, ''התחרטתי, רציתי לעזור...''. חואן מגחך, ''אתה? לעזור? כולם בתחנה ידעו איזה מין טיפוס אתה, רק אני לא האמנתי... סמכתי עליך ואתה שלחת אותי הישר אל הגיהנום!''. ברונו מצטדק, ''מה שקרה באותו יום היה טעות מצערת. החפרפרת...''. חואן צוחק, ''אל תבלבל לי את המוח! אתה החפרפרת!''. ברונו פונה ללכת, ''אני לא אספוג עלבונות''. חואן תופס בזרועו, ''מה ידוע לך על פאולה?''. ברונו מתנער ממנו, ''אתה רוצה לחזור לכלא?''. חואן תוקפני, ''אני רוצה לדעת את האמת!''. ברונו מתקרב אליו, ''תאמין או לא, עשיתי הכול כדי למצוא את פאולה. אין שום קצה חוט''. חואן מאיים, ''אני אחקור. ואם אגלה ש...''. ברונו טופח על כתפו, ''לשירותך תמיד'', והולך.
קרולינה מחטטת בארון, מנסה לבחור שמלה לדייט עם פבלו. לולה, חברתה הטובה, בדיוק מגיעה, ''היי! לאן נעלמת אתמול?''. קרולינה מקבלת את פני חברתה בחיבוק, ''את לא תאמיני מה קרה לי!''. לולה מתיישבת על המיטה, ''אם לשפוט לפי החיוך, פגשת חתיך לוהט וביליתם לילה סוער במיוחד''. קרולינה מתיישבת לידה, נלהבת, ''בערך, פגשתי חתיך לוהט, דרסתי אותו עם הג'יפ, בילינו לילה שלם בבית-חולים, והיום יש לנו דייט!''. לולה בהלם, ''אה?''. קרולינה מצחקקת, ''הזוי, נכון? טוב, זה לא ממש דייט, הוא רוצה להודות לי''. לולה מופתעת, ''על מה להודות? שדרסת אותו?''. קרולינה עושה פרצוף חמוד, ''על שאני חמודה?''. לולה שמחה, ''איך קוראים לו?''. צליל נחירות פתאומי מקפיץ את קרולינה. לולה מוציאה את הסלולארי מהתיק, ''זה מהמלאך88 החמוד שלי''. קרולינה מופתעת, ''עברתם לאסמסים?''. לולה כותבת תגובה, ''הגיע הזמן, לא? אחרי שנה של התכתבות באינטרנט... רגע, אענה לו''. קרולינה ממשיכה לחפש שמלה, ''סיימי ובואי לעזור לי פה...''.
רפאל נראה שתוי לגמרי, ממשיך לשתות וויסקי. לולה וקרולינה, לבושה בשמלה קצרה בצבע אדום בוהק, יורדות במורד המדרגות, נפרדות מרפאל, ויוצאות. סנדרה בדיוק חוזרת מהמפעל, נפרדת מהבנות, ומתיישבת ליד רפאל, ''מה קורה?''. רפאל מהנהן, ''קורה''. סנדרה מתעניינת, ''איפה חואן?''. רפאל ממשיך להנהן, ''הלך לחפש את פאולה''. סנדרה מגלגלת עיניים, ''במקום לחפש עבודה ומגורים, הוא מחפש את פאולה''. רפאל עוצר להנהן, ''הוא לא ימצא אותה!''. סנדרה מביעה הסכמה, ''ברור שהוא לא ימצא אותה. הגיע הזמן שתאמר לו את האמת: פאולה מתה!''.