פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מיהם חברי הכנסת הירוקים ביותר?

      על פי הדו"ח של ארגון "אדם טבע ודין" חברי הכנסת המצטיינים בחקיקה ירוקה הם - דב חנין, ניצן הורוביץ, יוחנן פלסנר, גדעון עזרא ואורי מקלב. מיהם חברי הכנסת "השחורים" ביותר בכנסת?

      ארגון "אדם טבע ודין" פרסם הבוקר (ראשון) את הדו"ח השנתי על פעילות חברי הכנסת בתחום איכות הסביבה. הדו"ח, המתפרסם זו השנה השמינית, מתייחס למושב הראשון של הכנסת ה-18 והוא סוקר את פעילותם של חברי הכנסת הירוקים יותר והירוקים פחות.

      ממצאי הדו"ח מצביעים על חמישה חברי כנסת בולטים בתחום העשייה הסביבתית. ח"כ דב חנין (חד"ש) אשר יזם הצעות חוק סביבתיות רבות ובינהן לעידוד תחבורה ציבורית, אכיפה סביבתית, ועוד. כמו כן, הגיש ח"כ חנין 19 הצעות לסדר היום הנוגעות בנושאים סביבתיים. חבר הכנסת השני הוא ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) אשר קידם בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבני ציבור, התייעלות אנרגיה ועוד. על פי הדו"ח, פעילותו האינטנסיבית של ח"כ הורוביץ לאורך כל הקדנציה הראשונה שלו, מוכיחה את מחויבותו לנושא הסביבתי.

      השלישי הוא ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) שבלט בנוכחותו בהצבעות על הצעות חוק סביבתיות ויזם שאילתות בנושא הטיפול בהתמוטטות מצוקים בחופים הים. ח"כ פלסנר בלט בהשתתפותו בדיוני הרפורמה בתכנון ובנייה ותקף בחריפות את הממשלה על כוונותיה להקל על יזמי נדל"ן באישור תוכניות בנייה.

      אל שלושת הח"כים, הצטרפו ח"כ גדעון עזרא (קדימה) וח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) שהשתלבו אף הם בפעילות לקידום איכות הסביבה בישראל. ח"כ עזרא הגיש 18 שאילתות בנושאים מגוונים – תקנות איסוף פסולת בנייה, קרינה מסרטנת בבתי"ס, טיפול בשפד"ן, ועוד. ח"כ אורי מקלב יזם והוביל הצעת חוק שמטרתה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית. בנוסף, תמך ח"כ מקלב ב- 15 הצבעות על הצעות חוק סביבתיות והגיש שש הצעות לסדר היום בנושאים מגוונים ובהם ייקור תעריפי המים, קריסת מצוקים, ועוד.

      נתונים נוספים העולים מן הדו"ח מעידים כי נפח הפעילות של הכנסת בתחום איכות הסביבה קטן ביחס לכלל הנושאים בהם עסקה הכנסת. מתוך כלל הצעות החוק שאושרו בקריאה טרומית (162) אושרו רק 12 הצעות חוק סביבתיות. בנוסף, שיעור השאילתות הסביבתיות עומד על 9% ושיעור ההצעות סביבתיות שעלו לסדר היום עומד על 4% בלבד. לדברי היועץ המשפטי של 'אדם טבע ודין', עו"ד אלי בן ארי, "נראה שמרבית חברי הכנסת טרם הפנימו כי קידום נושאים סביבתיים אינו בגדר 'רשות', אלא חובה לכל שליח ציבור אשר טובת בריאות התושבים ואיכות חייהם עומדים לנגד עיניו".

      "לעבור למעשים"

      בניגוד לחמשת המצטיינים, עולה מהדו"ח כי למרות ההצהרות בדבר חשיבות ההגנה על הסביבה, גם בכנסת ה-18 משקיעים חברי כנסת מסוימים את מרצם במטרה לקדם חוקים לא סביבתיים. ח"כ כרמל שאמה (ליכוד) מוזכר בדו"ח כמי שפעל על מנת לקדם, כיו"ר ועדת כלכלה, את הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, שמהותה העברת קרקעות המדינה לבעלות פרטית.

      חבר הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) עומד מאחורי שתי הצעות חוק אנטי סביבתיות – הצעת חוק רשות לפיתוח הנגב, שעוקפת את דיני התכנון והבניה מתוך מטרה להקל על פיתוח מיזמים שיובילו לפגיעה בסביבה. והצעת חוק תיקון 93 לחוק התכנון והבנייה, שמטרתה לפגוע בסמכות מתכנן מחוז ולהפוך אותו לתלוי יותר בשר הפנים ולכן חשוף יותר ללחצים (גם ח"כ מאיר שטרית הגיש הצעת חוק דומה).

      דבורה פרומן-סיילס, עורכת הדו"ח אמרה כי "בתקופה שבה נושאים ביטחוניים וכלכליים עומדים בראש סדר היום הציבורי, ישנה חשיבות רבה בהצגת פעילותם של נבחרי הציבור בתחום הגנת הסביבה, נושא הנוגע לכל תושבי המדינה ומשפיע על הבריאות ואיכות החיים של כולנו. על-פי ממצאי הדו"ח ניתן לראות כי מעטים מחברי הכנסת פעלו לצורך קידום חקיקה סביבתית ואנו מקווים כי השנה הקרובה תתאפיין בפחות דיבורים ובהרבה יותר מעשים".