אם לא היה שחקן היה חשפן

ראיון עם אלחנדרו צ'אבן

היום הוא חתיך הורס אבל בעברו אלחנדרו צ'אבן שקל 150 קילו והרגיש דחוי מכל הבחינות. הדרך להרזיה ולקוביות בבטן של טוני מאווה לונה הייתה קשה, והוא תיעד אותה באוטוביוגרפיה בשם משמן לרזה. הספר הפך לרב מכר, והעניק לו תוכנית טלוויזיה. ירד בגדול

מאת: עינת אוזן
צילומים: MEZCA ENTERTEMENT

קשה להאמין שהבחור החתיך הזה היה פעם ילד שמן ודחוי אבל אלחנדרו צ'אבן (31) טוני מ"אווה לונה" אכן סבל ממשקל עודף. לפני שלוש שנים במהלך צילומי זהות אבודה תיעד את כל הדרך מהשומן לקוביות בספר אוטוביוגרפי בשם "משמן לרזה", ובו הוא מדבר על משקל היתר ממנו סבל מהילדות ועד האוניברסיטה, משקל שגרם לסביבה להתעלל בו. "לא הערכתי את עצמי. תמיד הרגשתי פחות מכולם, הייתי מאוד שמן וזה הוריד לי את הביטחון. פחדתי מהעולם עד שיום אחד אמרתי: 'מספיק! לא עוד!". הספר, שנכתב בליווי תזונאי ומאמן כושר, יצא בפוארטו ריקו, וונצואלה וארצות הברית וזכה לסיקור תקשורתי והצלחה מסחרית. עם תום צילומי "אווה לונה" השתתף צ'אבן ב"רוקדים עם כוכבים" והגיע למקום השביעי ובנוסף קיבל תוכנית אירוח שבועית בנושאי הרזייה. בראיון הוא מספר על הילדות וההתבגרות עם משקל העודף, על האנורקסיה ממנה סבל ועל החופש להיות בטוח בעצמך ולמצוא את דרך האמצע. "אם אני יכולתי לרדת מ־150 קילו ולהפוך להיות חתיך עם קוביות בבטן, כולם יכולים!", הוא אומר. צ'אבן יליד ונצואלה עלה לגדולה בשנת 1999 לצד גבי ספניק ב"האסירה" (הוא גילם את החבר של ליברטד, הלוא היא ג'נסיס רודריגז) ואז עזב את וונצואלה כדי לנסות את דרכו במקסיקו ובהוליווד.
איך התחילה הקריירה שלך?
"היא החלה בוונצואלה כשהייתי בן 17. אחרי זה גילמתי את הבן של חורחה ארבנה וצילמתי עוד סדרות בוונצואלה ואז נסעתי למיאמי כדי להשתתף ב'האסירה' לצד גבי ספניק".
המשפחה שלך תמכה בך כשהחלטת להיות שחקן?
"אבא שלי לא רצה שאהיה שחקן, אבל החלטתי שאני עושה מה שאני מרגיש והתחלתי בלימודי משחק. ויתרתי על דמי הכיף לפינוקים שהוא היה נותן לי והתחלתי לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות כמו מכירת בגדי ים. במקביל הצלחתי לעשות את הסרט הראשון שלי בהוליווד מבלי לדעת בכלל אנגלית. למדתי את הטקסטים בצורה פונטית".
הקריירה שלך מתמקדת בטלנובלות, היית רוצה להמשיך עם הקולנוע?
"אני רוצה לעשות את שני הדברים כי אני שחקן. שניהם נותנים לי תענוג וניסיון".
מי זה טוני?
"הוא נוכל פושע ורמאי, שגורם לאליסיה להתאהב בו. טוני הוא גנב שבאמצעות הקסם והצורה בה הוא מדבר אל נשים, כובש אותן כדי לגנוב מהן אחר כך ולחיות מבלי לעבוד. הוא משתנה כשהוא פוגש את אליסיה, אחותה של אווה. טוני הוא פרחח שמחפש כסף קל ברחובות לוס אנג'לס כשהייתי מסתובב שם הייתי רואה הרבה 'טוני' מסתובבים ככה כמוני בפינות".
הדמות של טוני מאוד מצאה חן בעיניי הצופים...
"נכון, הייתי מאושר שהקהל מאוד התחבר לדמות שלי. לגלם את טוני נתן לי הרבה סיפוק ואני מגדיר אותו כדמות מיוחדת בקריירה שלי. זו ברכה להיות חלק מהפרויקט הזה, מלא בקסם ואהבה. כל דמות אני מקבל בהרבה תשוקה ומסירות, אבל לדמות של טוני יש קסם אישי מיוחד כי למרות שהוא עושה הרבה בלגן, הסימפטיה שלו מעבירה את רוע הגזירה והוא תמיד מצליח בסופו של דבר להשיג את מה שהוא רוצה, הממזר הזה".
מה אהבת במיוחד בדמות הזאת?
"יש בה הרבה חידודים, אבל מה שהכי אהבתי בה, זה שיש בה רב תרבותיות. עוד משהו שאהבתי בסדרה זה שהיא מכבדת את המבנה של הטלנובלה המסורתית, את המלודרמה, שתמיד צריך להיות בה סיפור אהבה ומעבירה אותו בצורה מאוד אמיתית".
למה אתה מתכוון כשאתה אומר רב תרבותיות?
"שאם תשימו לב, בהרבה סצנות תשמעו את טוני מדבר ספרדית מתובלת באנגלית, כי בתכל'ס, הבחורים של היום ככה מדברים. זה מאוד קשה למצוא בחור לטיני שנולד וגדל בארצות הברית, שידבר רק בספרדית או רק באנגלית. הם שייכים לשתי תרבויות וזה מה שטוני משדר. טוני הוא בחור שחי היום".
מה זאת אומרת היום?
"טוני הוא רודף שמלות, אבל מתייחס לחברה שלו בעדינות כאילו היא מזכוכית. אני לא אומר שזה רע או טוב, אני לא שופט אותו. אני רק אומר שאת הטוני הזה שאתם רואים על המסך, אנחנו מכירים במציאות וזה מה שיפה בטלנובלה, שהקהל מוצא בה דמויות וסיטואציות שאיתן הוא יכול להזדהות".
אתה סבלת מאהבה במציאות?
"כן, ואני גם בטוח שגרמתי לסבל, למרות שזה לא נעשה בכוונה. לפעמים אנחנו פוגעים באחרים מבלי לדעת".
אתה דומה במשהו לטוני?
"אני לא דומה לטוני בשום דבר. האנרגיה של טוני הרבה יותר גבוהה משלי. בחיים האישיים אני הרבה יותר ביישן. מאז שהייתי ילד, הוריי היו אומרים לי שאני הזקן של הבית".
איך התכוננת לדמות הזאת?
"הקשבתי לעצות של המפיקה של הטלנובלה אדריאנה בררסה, היא עשתה לי כל מיני תרגילי משחק והייתה המורה שלי. בלעדיה לא הייתי יכול לעשות את הדמות".
נודע לנו שהייתה לך תאונה רצינית במהלך אחת הסצנות והגעת לבית חולים. מה קרה בדיוק?
"הייתי אמור לבצע את הסצנה הסופית של הדמות שלי. שחקן אחר, שלא היה מקצועי, היה אמור לתת לי מכה בראש עם האקדח. כנראה שהשחקן הזה לקח מאוד ברצינות את התפקיד כי הוא הכה אותי כל כך חזק עם האקדח, שהתעלפתי. נפלתי על הרצפה, הייתי בלי הכרה. ההפקה הייתה בשוק, הם לא האמינו שזה אמיתי, הם קראו מהר לאמבולנס, לקחו אותי במהירות לבית חולים, עשו לי צילומי ראש ולמזלי זה לא היה רציני. המכה הזאת גרמה לי לאבד את הזיכרון לכמה דקות, אבל לאחר מכן חזרתי לעצמי. נשארתי לילה אחד שם ואז נתנו לי כמה ימי מנוחה בבית".

משמן לרזה

אתה בעצם מחלק את זמנך בין המחויבויות לעבודה לבין עזרה אישית לצעירים הלטיניים הסובלים מהשמנת יתר, בעיה שאתה עצמך סבלת ממנה לפני מספר שנים...
"נכון, המטרה שלי היא לעזור לאחרים להרגיש טוב עם עצמם, להוריד במשקל ולנהל חיים בריאים. אני התחלתי לסבול מעודף משקל כבר בגיל שמונה ולכן חוויתי על בשרי את כל הבעיות שנוצרו סביב זה. היה לי קשה לנשום, הילדים בבית ספר לעגו לי וכל זה הוריד לי את הביטחון העצמי והערכתי את עצמי פחות. זה גרם לדאגה רצינית להוריי והם לקחו אותי לכל מיני מומחים ובהם דיאטנים, פסיכולוגים, מאמני כושר וכו'. כשהגעתי לארצות הברית שמתי לב שרבים כמוני, סובלים מהבעיה הזאת ושאין הרבה אינפורמציה לגבי איך מטפלים בה. בספר שלי, 'משמן לרזה', אני חולק את כל הסיפור שלי ומסביר איך אפשר לטפל. עכשיו בואי נחזור קצת אחורה. כשהתבגרתי הגעתי למשקל של 100 קילו. ליתר דיוק הגעתי למשקל של 150 קילו! כן, כמו שאת שומעת. אני מכיר הרבה אנשים, במיוחד ילדים, שמרגישים לא טוב עם עצמם בגלל בעיות ההשמנה שלהם והם לא מוצאים מישהו שידבר איתם באמת. צריך להדריך אותם שזה לא יהיה פשוט לשנות את הרגלי האכילה שלהם וצריך לעשות הרבה כושר, אבל זה גם לא בלתי אפשרי. אני הייתי מאלה שיושבים בצד כי הם מרגישים לא טוב עם עצמם, בגלל זה אני יודע טוב מאוד על מה אני מדבר. לנהל חיים בריאים זה לא מעצבן ולא משעמם להיפך, זה יכול להיות מאוד משעשע. אני רוצה להחזיר את החיוך, הביטחון, והחשק לחיות לאנשים שלי, לעם הלטיני. מספיק לי שהצעירים אומרים לי: 'אלחנדרו, החלום שלי זה שכשאני אהיה גדול אני רוצה להיות רזה', במקום שיגידו לי שהם רוצים להיות שוטר, ארכיטקט או ספורטאי. אני לא רוצה שאנחנו הלטיניים נהיה עסוקים בדיאטה, אלא נתעסק בללמוד הרגלים חדשים לחיים. בשביל זה אני מגיע, לשבור את הפחד. לכולם אני אומר: 'אם אני הצלחתי, גם אתם תצליחו'. זה עניין של התמדה ואמונה".
יש לך תוכנית שבועית בטלוויזיה, "משמן לרזה". מה זאת בדיוק התוכנית הזאת?
"מדובר בתוכנית בה מתארחים אנשים שמנים, מספרים על מה שהם עוברים ואני מציע להם מה לעשות ואיך להרגיש יותר טוב. כמו שאמרתי אני אישית סבלתי המון ולא ידעתי איך לשנות את הרגלי האכילה ואת ההערכה העצמית שלי. הכוונה שלי זה לתמוך במשפחות שצריכות את הכלים ההכרחיים כדי שהם יוכלו להגיד עם חיוך גדול שזה אפשרי! אני רוצה לחלוק את כל מה שחוויתי עם הפאנל בתוכנית שלי, שהם מומחים גדולים שיכולים לגרום לאנשים להפוך לבריאים יותר".
עד עכשיו נמכרו למעלה מ־60 אלף עותקים מהספר שלך בארצות הברית, פוארטו ריקו וונצואלה. זו ממש הצלחה!
"אני מספר בספר על אכילה נכונה, אני מספר על הסיבות להשמנה. אני לא רוצה עכשיו לתת דוגמאות, כי אז לא יקנו את הספר, אבל אני כן יכול להגיד שההחלטה שלי לרזות ברצינות קרתה כי הייתי ללעג בבית הספר. הילדים נתנו לי להרגיש מגוחך, הייתי תמיד נשאר מחוץ לכל דבר והייתי יושב על הספסל כשכולם היו משחקים כדורגל. בספר אני מציין איך הצלחתי ומה עשיתי. חוץ מזה שאני מפרסם בספר את כל הסוגי הדיאטות והכושר, אני נותן להבין שכולנו יכולים להשיג את כל מה שאנחנו מסמנים כמטרה. אני בטוח שאם תחנכו את הצעירים לגבי צורת האכילה שלהם ואיך לשמור על הגוף שלהם, הם יהיו יותר חופשיים ובטוחים כדי לבחור את הבחירות בחייהם. אם נתקן את השורש, הפרי יגדל בריא ופרודוקטיבי".
למה החלטת לכתוב את הספר?
"הילד השמן שהייתי ביקש ממני בצעקות לצאת ולדבר עם ילדים אחרים ואנשים בכל הגילאים, כי אני יודע שהרבה מתחבאים, למרות שמבפנים הם מאוד היו רוצים לשנות את הסיטואציה שלהם לטובה. אני רוצה לשבור את השתיקה הזאת. הספר הזה הוא משימת חיי. אם אני הפכתי להיות משמן לחתיך, גם לכם יש הזדמנות להצליח בזה".
במה זה פגע בך רגשית?
"שהייתי הטיפוס הזה 'שמן בטראומה'. הייתי זה שאף אחד לא רוצה אותו בקבוצה שלו. באיזשהו צורה למדתי, התכוננתי, השארתי את זה מאחוריי ובספר אני מספר מה עבר עלי ומה למדתי מזה".
אתה גם מייעץ לקולגות שלך?
"כן. אפילו בספר הכנסתי נתונים על שחקנים וביקשתי שיספרו בעצמם איך הם מנהלים את החיים שלהם ואיך הם שומרים על משקל נורמלי. אנשים מוכרים נותנים השראה וגם אני רוצה להיות השראה לאחרים. אני יכול לומר לך שהרבה שחקניות ביקשו את עזרתי כדי לשפר את המראה שלהן כמה שיותר מהר ובצורה בריאה. למפיקה אדריאנה למשל, נתתי כל מיני עצות איך להופיע על השטיח האדום, איך להיראות ביום הזה טוב".
איזה סוג של דיאטה הצעת לה?
"לאכול נתחים קטנים של פירות וירקות משש קבוצות של צבעים: אדום, בורדו, ירוק, כחול, צהוב וכתום, כי לכל צבע יש את הויטמינים והמינרלים שלו. נתחים גדולים של אוכל מגבירים את הרמה של הסוכר בדם וזה מה שגורם לצבירה של קלוריות ושומנים. אם תאכלו חמש ארוחות קטנות כל יום, תרגישו מלאים ובמצב רוח טוב כי ככה רמת הסוכר בדם תישאר יציבה. פחמימות כמו תפוח אדמה, אורז, לחם, פסטה, צריך לאכול מוקדם בבוקר וגם לשלב פחמימות בארוחת הצהרים. בערב צריך לצמצם את הפחמימות ולהדגיש את החלבונים - עוף, דג או בשר בליווי פחמימות קלות כמו ברוקולי ותרד. צריך לשתות כמה שיותר מים ולהפחית כמה שיותר את המיצים המתוקים. אפשר לשים במים לימון, נענע או מנטה כדי שיהיה מתוק למי שרוצה. המים נותנים הרגשה של שובע, הם מנקים את הגוף והם גם מאפשרים לאבד שומנים בעקבות הטלת השתן".
ציינת שבילדות לא היית שמן. מה גרם לך פתאום להשמנה?
"התחלתי להשמין מסיבה רגשית. אבא שלי היה עובד מאוד קשה כדי לפרנס אותנו ולכן הוא בקושי היה בבית. בפעמים המעטות שהיה בבית, הוא היה נהנה לראות אותי אוכל, אז התחלתי לאכול יותר כדי לתבוע ממנו יותר תשומת לב".
למה החלטת לרזות?
"קודם כל בגלל סיבה בריאותית. לא נשמתי טוב בלילות והייתי צריך שאמא שלי תעזור לי להתקלח. אבל הדחייה החברתית היא מה שגמר אותי. הילדים היו מקללים אותי והיו מכנים אותי בכל מיני שמות מעליבים. ככה נכנס בי פתאום פחד מול כל העולם. בשלב הזה אמרתי לעצמי שאני עוצר ולא מוכן להמשיך ככה".
אז הלכת למומחה שיעזור לך עם ההרזיה?
"לא, עשיתי את זה רע מאוד. ניסיתי את כל הדיאטות שחברים והמשפחה שלי הציעו לי, ירדתי במשקל בצורה לא בריאותית בכלל והגעתי לאנורקסיה".
הגעת לחדר ניתוח אחרי שאיבדת מהמשקל?
"כן, בטח. הורדתי כירורגית את השומן בחזה והמשכתי עם הכושר, המאמן שלי הוא זה שהציע לי לכתוב את הספר".
מה היית אומר עכשיו לאלו שעשו לך חיים קשים?
"הרבה מאוד מהם ניסו לתקשר איתי דרך העמוד שלי באינטרנט. ברגע הראשון בכלל לא בא לי לענות להם, אבל אחרי זה אני עונה. אני עונה להם: 'תראו עד לאן הגעתי, למה הייתי מסוגל'. זה סיפוק עצום".
אתה יודע לסלוח ולשכוח?
"הבגרות, השנים והחיים לימדו אותי שכן, אני יודע".
מה אתה עושה בשעות הפנאי?
"אני אוהב מאוד את הלבד שלי, אוהב ללכת לקולנוע לבד ואפילו לראות שלושה סרטים ברצף. זה רגע שאני חולק עם עצמי. כשלא היה לי כסף הייתי משלם לפעם אחת ומתפלח לעוד פעמיים והייתי איכשהו גונב מאנשים את הפופקורן. הסרט האהוב עלי הוא 'רוקי' כי זה הסרט הראשון אליו אבא שלי לקח אותי. אני גם מאוד אוהב לקרוא ספרים ואפילו מסוגל לקרוא שלושה ספרים בו זמנית".
מה התחביבים שלך?
"יש לי מחלת נעליים. אני חושב שבגלל שלאבי יש חנויות נעליים בוונצואלה ולי יש רגליים יפות אז אני חייב לקנות כל נעל יפה שאני רואה.זו ממש סכנה כשמוצא חן בעיניי משהו, כי אני ישר קונה אותו לא משנה מה המחיר".
אתה רוקד?
"כשעברתי את התהליך של ההשמנה ואז האנורקסיה, הילדים מהכיתה היו צוחקים עלי כשהייתי רוקד אז הפסקתי לעשות את זה כדי להימנע מביקורות ולעג. עכשיו כשאני כבר יותר גדול אני מתבייש לרקוד, אני מרגיש שאיבדתי את ההרגל, אני מקווה שהפחד הזה יעבור לי ואני אהיה יותר משוחרר".
מה רצית להיות?
"כשהייתי ילד הייתי אומר תמיד לכולם שאני אהיה ראש הממשלה הבא של ונצואלה אבל אם לא הייתי שחקן, הייתי פסיכולוג או חשפן".