זה עם השפם

ראיון עם סרחיו גוירי

למרות השפם המאיים והסיוטים שיש לנו מהדמות של רוסנדו באשת הברזל, בחיים כפולים מגלם סרחיו גוירי גבר שרמנטי הנלחם על אהבתה של אנאהי מול קרלוס פונסה. בראיון הוא מדבר על חמשת בניו, אביו הקשוח, והסוד לנישואין בני 20 שנה כבוד ותשוקה

מאת: עינת אוזן
צילומים: MEZCA ENTERTEMENT

זה לא היה קל להיות סרחיו גוירי במהלך צילומי "חיים כפולים". העובדה שדמותו נלחמה על ליבה של אנאהי הצעירה ממנו בהרבה מול קרלוס פונסה עוררה לא מעט חילוקי דעות וגרוע מכך השמצות. במהלך הצילומים הסתובבה שמועה שהפיצה חברה של אנאהי מהסט שאמרה שאנאהי שונאת את ההרגשה של השפם של גוירי, נגעלת ממנו ומעדיפה פי אלף להתנשק עם פונסה. החברה האלמונית צוטטה בעיתונים שאמרה: "לא הייתה ביניהם כימיה ולכן הם לא קנו את הצופים עם הסצנות שלהם. הקשר ביניהם לא נראה אמיתי. חוץ מזה הרבה מעריצים של אנאהי אמרו שסרחיו זקן מדי בשבילה ובכלל לא מתאים לה. כולם יודעים שסרחיו הוא בן אדם נקי ומטופח, הוא לא מעשן ותמיד מריח טוב, אבל אנאהי מאוד גחמנית, וכולם צריכים להתגמש לפי מה שהיא רוצה". עם כאלה חברים, מי צריך אויבים? הרכילות הזאת צברה תאוצה וגם גוירי וגם אנאהי נאלצו להכחיש בכל מקום שאין דברים בגו, ואולי אף להתנשק יותר מבעבר. כך או אחרת, קשה להאמין שמישהו משניהם ירצה לעבוד יחד שוב.
גוירי נולד בעיר פואבלה שבמקסיקו לפני 54 שנה. הוא האח השלישי מבין ששה אחים. אחותו הקטנה נפטרה בגיל שנה וחצי. "היא התייבשה ולא הצליחו להציל אותה כי באותה תקופה לא היו אמצעים טכנולוגיים כמו שיש היום", הוא אומר בצער. גוירי משחק משנת 1975, הוא זמר (הוציא כבר שני אלבומים) ובעל חברת הפקה משגשגת. אנחנו ראינו אותו ב"הבית על החוף", "רובי" ו"אשת הברזל", אבל עיקר התהילה שלו הגיעה מהקולנוע, שכן הוא ככב בלמעלה מ־300 סרטים שהצליחו מאוד גם בקרב הקהילה הלטינית בארצות הברית.
עברו 36 שנים מאז שהתחלת בקריירת המשחק. איך היית מסכם כל השנים האלה?
"באמת שזה לא להאמין איך הזמן טס! כשהתחלתי כל הזמן חשבתי רק על להצליח ולהתקדם והנה, זה חלום שהתגשם. לא ויתרתי על שום דבר שהיה לי קשה, נלחמתי המון כי בסופו של דבר הקריירה הזאת היא זאת שמזיזה אותי וגורמת לי לרצות להמשיך הלאה".
לפני 13 שנה הקמת חברת הפקה משלך, בה אתה מפיק סרטים. איך התעשייה קיבלה אותך באותה תקופה?
"לא טוב ולא רע, היה פרווה. מה שהכי היה חשוב לי זה שלעסק שלי יהיו הרבה סרטי קולנוע, כי קבוצות של אנשי עסקים אמריקנים רצו את הסרטים האלה להפצה בארצות הברית. החברה שהקמתי נתנה לי את האפשרות לקדם את עצמי כתסריטאי ומנהל הפקה של הרבה מאוד סרטים שהצליחו".
איזה סרטים אתה מפיק?
"סרטים שהציבור הלטיני בארצות הברית אוהב שזה סרטי פעולה, קומדיה..והכל נעשה באיכות טובה".
למה אביך רצה שתהיה לוחם שוורים?
"נולדתי בפואבלה וגדלתי בחווה, לכן היה לי קשר חזק עם הפרות שאותן הייתי צריך להאכיל ובהן הייתי צריך לטפל ואבא שלי קיווה שאגדל להיות מטדור. חייתי שם עד גיל תשע אז אבא שלי עבר תאונת דרכים מאוד חמורה, בגללה היינו צריכים לעבור לגור במקסיקו סיטי והכל השתנה. עברתי מחווה בה כל האנשים היו קוראים לי 'בוס' ומורידים בפניי את הכובע להגיד לי שלום, לשכונה מלאת אנשים מוטרפים מהקצב המהיר של העיר, בה כל יום היו לי מריבות. זה היה עולם אחר, הרבה פחות רגוע".
בסוף לא הקשבת לאביך ועשית משהו אחר..
"נכון. הוא מאוד כעס עלי כשבישרתי לו שאני מתכוון להיות שחקן ואולי בגלל זה לא היו לי חיים קלים בהתחלה, אבל לאט לאט, בזכות העבודה הקשה שלי פילסתי לעצמי את הדרך. אבא שלי היה מאוד תובעני ואף פעם הוא לו נתן לי ולאחים שלי כלום. הכל היינו צריכים להרוויח בעצמנו".
יש עוד משהו שחשבת לעשות אם לא הייתה מתמקד במשחק?
"כן, כדורגל. עד גיל 18 שיחקתי בשתי קבוצות מפורסמות, באחד המשחקים הוציאו לי את כרטיס אדום והעיפו אותי מהמגרש לצמיתות, בהתחלה זה מאוד הכעיס אותי כי זהו, כבר לא יכולתי להמשיך לשחק ומצד שני אני מודה על כך שזה קרה, כי ככה גיליתי מה באמת אני רוצה לעשות, להיות שחקן. יש מצב שאם לא הייתי מקבל את הכרטיס האדום הייתי נשאר בכדורגל והופך לשחקן כדורגל מקצועי".
איפה התחלת?
"קודם בתיאטרון, אחר כך קולנוע ובסוף בטלוויזיה. הקרובים אלי המליצו לי לא לעבוד בטלוויזיה כי זה עולם תחרותי ומלא כאבי ראש, אבל טלוויזיה זה משהו שתמיד סיקרן אותי ולכן נדנדתי שיתנו לי לגלם דמות, לא משנה כמה שולית. הטלוויזיה חשובה אפילו יותר מהקולנוע או תיאטרון. צריך לקחת בחשבון שתודות לטלנובלה אחת, רק במקסיקו יכולים לצפות בך למעלה מ־30 מיליון איש וכל הדמויות הרעות שגילמתי, הם בני הברית שלי כי הם היו הכי טובים להצלחה שלי. בקיצור הצלחתי לעשות את מה שרציתי וקיבלתי פרסים על השחקן הטוב ביותר".
ב"חיים כפולים" אתה מגלם את ריקרדו...
"אני מגלם גבר עשיר שאשתו בגדה בו, הוא מתגרש ממנה ומאז הוא פוחד להתאהב שוב. כשהוא מכיר את אנחליקה, הוא ישר מתאהב בה. הבעיה היא שהיא יותר צעירה ממנו והוא צריך להתמודד עם כל מיני מצבים הנובעים מהפרשי הגיל ביניהם. חוץ מזה, פתאום צץ לו גבר יותר צעיר וחתיך ממנו בשם סנטיאגו שרוצה את אנחליקה בשבילו".
אתה חושף את הגוף שלך בסדרה הזאת?
"התקופה הזאת כבר עברה מבחינתי. היום אני מחפש שהקהל יעריך אותי בגלל העבודה שלי ולא בגלל הגוף שלי".
אתה מעדיף לשחק את הרע או את הטוב?
"המשמעות של שניהם היא אותו דבר בשבילי אבל אני רק אוסיף שהרעים הגדולים הם בעצם הכי טובים".
אז אתה מעדיף לגלם את הרע?
"כן, בגלל שאני חושב שהרעים הם ארכיטיפים חזקים. אני גם חושב שהצלחתי לעשות כל מיני דברים שונים בתור הרע, חוץ מזה הקהל נהנה ואוהב את זה. הצופים זוכרים ותמיד יזכרו את הטלנובלות שבהן שיחקתי את הרע".
אבל גם הרעים בסיפור סובלים..
"ברור, והם גם מתאהבים, גם להם יש את הלב הרגיש כי בסופו של דבר גם הרעים הם בני אדם לכן גם להם יש רגשות".

שולחן לחמישה

שחקנים ששיחקת לצדם אמרו עליך שאתה מקלל ומעצבן. מה אתה אומר על זה?
"יש מהכל. מה לעשות שיש אנשים שמקנאים בי? הדמויות הרעות שגילמתי עד עכשיו עזרו לי להרוויח ידידים אבל גם לצבור אויבים".
אתה משדר כנות אמיתית במשחק שלך. איך אתה עושה את זה?
"אני מאוד מתחייב לדמויות שלי, עד כדי כך שאני סובל איתן".
מה אתה מרגיש כשנשים מתרגשות כשהן רואות אותך?
"אני לא חי בשביל האגו, אבל זה מאוד חשוב לראות איך האנשים רודפים אחריך, זה מנחם ומזין".
הטלנובלה הזאת לא היתה כתובה מההתחלה עד הסוף. למה התחילו לצלם כשלא ידעו איך היא תגמר?
"המפיק של הטלנובלה, אמיליו לרוסה, הוא כזה. תמיד בטלנובלות שלו השחקנים מתחילים לצלם ועם הזמן הוא נותן לצופים להחליט עם מי הם רוצים שהדמות הראשית תישאר ומה הם מעדיפים שיקרה. הוא נותן לעם להחליט. ככה הוא פותח כל מיני אפשרויות לדמויות ומפתח אותן לפי איך שהוא רואה אם הן מצליחות או לא".
ועם מי הצופים החליטו שאנאהי תישאר, איתך או עם פונסה?
"חבל שאני אגלה, תראו את הפרקים עד הסוף ותבינו עם הזמן עם מי היא בחרה להישאר".
מה עשית אחרי שהצילומים הסתיימו?
"אני משחק בהצגת תיאטרון מאוד מעניינת שעוסקת בהבדלים בין נשים לגברים ובקונפליקטים שיש בחיי זוגיות".
איך חיי הזוגיות שלך?
"את אשתי הראשונה, לואיסה, הכרתי לפני הרבה מאוד שנים ונולדו לנו שלושה ילדים סרחיו, עומאר ואוליבר. בשנת 1989 התגרשנו. אחרי כמה זמן שיחקתי בהצגה עם טז'י פיליפיני. בהתחלה היחסים שלנו היו רק מקצועיים ועם הזמן האהבה פרחה. המשכנו לשחק יחד בהרבה סרטי קולנוע ועל הסט של אחד הסרטים ביקשתי ממנה שתתחתן איתי. אני חי איתה באושר כבר למעלה מעשרים שנה ויש לנו שני ילדים, שרלוק ושיילוק".
אתם נחשבים לאחד הזוגות הכי יציבים בתעשייה. מה הסוד שלכם?
"כבוד ותשוקה הדדיים. אשתי יפה מבחוץ ומבפנים, היא יוצאת דופן, כל כך טובה. תמיד הבנו אחד את השני, היא מאוד סבלנית ומבינה את המשחק שלי. אני מאוהב, אוהב ומשוגע עליה ואני יודע שגם היא מרגישה כך".
זה שעברת גירושים לא הפחיד אותך לשוב ולהתחייב?
"להיפך, היה לי יותר חשק שוב להתחתן כדי לא לחזור על אותן טעויות".
אחרי חמישה בנים, מה עם בת?
"מאוד רציתי בת, אבל את רואה, לא הלך לי. לא נורא אני מאוד מאושר איתם, לא יכול לבקש יותר, אני מסופק ממה שהחיים נתנו לי. ואני מתכוון לחיים האישיים כי בחיי המקצועיים אני תמיד ארדוף אחרי מטרות חדשות. המשפחה שלי מאוחדת בגלל הערכים וחינוך שאני ואשתי מעבירים הלאה".
אתה חושב שחיי נישואים זה המצב האידיאלי לגבר?
"כן, כי כל גבר היה רוצה שיקבלו ממנו את הכי טוב שהוא יכול לתת".
אתה נראה מאוד תובעני, תמיד היית כזה?
"כל חיי. כפי שציינתי אבא שלי היה כזה, בחיים הוא לא נתן לנו כלום, הכל הצלחתי בזכות עצמי, אף אחד לא עזר לי וזה גרם לי להעריך את ההצלחות וההישגים הכי קטנים שלי, ביחד עם הבריאות, האהבה והכסף".
איך אתה בתור אבא?
"אחד הדברים הכי חשובים לי זה להראות לילדיי תמיד עד כמה אני אוהב אותם, כדי שכשאני כבר לא אהיה לצידם, הם תמיד ירגישו בביטחון שאהבתי אותם".
זה קשה לחנך חמישה ילדים?
"בכלל לא, חינכתי אותם בצורה הטובה ביותר, הם קיבלו הרבה דוגמאות טובות ממני וכל אחד מהם מצליח במה שהוא אוהב".