צברית בקוריאה - פוסט היכרות

הכותבת: צברית עזרא, מטעם: האקדמיה לאסיה Asia Knowledge

ויוה

19 בדצמבר, 2011

הרומן שלי עם קוריאה הגיע במקרה. בעברי למדתי סוציולוגיה-אנתרופולוגיה ומזרח אסיה (מגמת סין) באוניברסיטה העברית. בשנה השניה ללימודי לקחתי קורסי בחירה על קוריאה משום שהשכלתי להבין שעל מנת לראות את התמונה המלאה שנקראת דרום מזרח אסיה, צריך גם ללמוד על קוריאה הדרומית. למרבה הפלא היו, אז, רק ארבעה קורסים בנושא: קוריאה המסורתית, המודרנית, קוריאה הצפונית והשפה (פעם בשבוע, להבדיל מסינית ויפנית שאותם מלמדים שלוש פעמים בשבוע). בסמסטר ב' של אותה שנה בוטל, באופן מפתיע, אחד הקורסים בטענה שאין תקציב. עקב היותי פעלתנית, קבעתי פגישה עם דיקן המחלקה והוא אכן אישר את הידיעה. שאלתי אותו: " בכמה כסף מדובר"? הוא ענה: "6000$". למזלי, התיידדתי עם בחור קוריאני שלמד בבית הספר לתלמידי חו"ל, כשסיפרתי לו על הבעיה הוא מיד אמר שיש סיכוי שזה יפתר. מסתבר, שמשפחתו אוהדת את ישראל והם הסכימו לתרום את הכסף. ובכן, הקורס חזר למערכת ולמדתי על קוריאה המודרנית. כשנה לאחר מכן, פורסם ברחבי האוניברסיטה על תוכניות שונות לחילופי סטודנטים וביניהם תוכנית עם אוניברסית יונסיי שבסאול. הגשתי מועמדות והתקבלתי! איזו ששון, איזו שמחה! טסתי לקוריאה הדרומית לראשונה בחיי. למדתי קצת על השפה, התרבות, הלך הרוח והלאומיות. הרגשתי שהרומן רק בשלבי החיזור הראשונים ורציתי עוד.

לצערי, ולשמחת הורי, חזרתי הביתה בתום חצי שנה. הגשתי מועמדות לנספחות הכלכלית של שגרירות קוריאה בישראל ואכן, התקבלתי. אפשר לומר, ש"הייתי בקוריאה הדרומית בתל- אביב". חוץ מעבודה קשה למדתי איך זה לעבוד עם קוריאנים; תרבות עסקית קוריאנית במיטבה, משא ומתן עם חברות ישראליות, ארגון כנסים ומשלחות והיד עוד נטויה.

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

לכתבה המלאה

נכחתי לדעת על ההזדמנויות העיסקיות המרובות שיש בין ישראל וקוריאה אך הרגשתי שלימודי התואר הראשון אינם מספיקים, ולכן נרשמתי ללמודי תואר שני במנהל עסקים.

סיימתי את לימודי בארץ ותמיד חלמתי לחזור לשם. כאילו שלא סיימתי משהו שם וחייבים לחזור על מנת לתקן את המעוות. אז מה עושים? מיישמים את מה שלמדנו במנהל עסקים, תואר שני, ומייצרים הזדמנות. הגשתי מועמדות לקבלת מלגה לתואר שני נוסף מטעם ממשלת קוריאה והתקבלתי. מלגה לשלוש שנים! שמחה וטובת לב, הגשמתי את חלומי, למדתי את השפה, הכרתי לעומק את ההבדלים התרבותיים והעיסקיים ואיך, לפעמים, אפשר לגשר עליהם. אני יכולה לספר לכם סוד קטן - בהתחלה כולם נראו לי אותו דבר ואמרתי לכולם "שלום", ובכלל, לא הצלחתי לזכור את השמות עד שלמדתי שנהוג לקרוא לפי כינוי של אחות גדולה/ אח קטן וכו... אבל על זה - בפעם אחרת.

תוך כדי לימודים התקבלתי לתוכנית טלויזיה מאוד מצליחה, כיכבתי בתוכניות שונות ומגוונות ובפרסומות ופגשתי אפילו כמה מכוכבי הדרמות שהגיעו גם לערוצי הטלויזיה בישראל.

בבלוג הזה אשמח לשתף אתכם בחוויותי בקוריאה הדרומית; נעסוק בשפה, בתרבות ואף בדרמות המצוינות שגורמות לכולנו להתרגש, לשמוח ולא פעם גם לדמוע.

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfullywalla_ssr_page_has_been_loaded_successfully